כולנו חווינו על בשרינו או לשמחתנו – רק שמענו על ילדים שמתפרעים בזמן הארוחה, משתוללים ובוכים. מדוע זה קורה וכיצד ניתן להתמודד עם בעיה זאת? הכל בכתבה הבאה.

אם גם אתם מתמודדים עם ילד שמסרב בעקביות לטעום מאכלים חדשים, או ילד אשר נמנע מלאכול מאכלים בצבעים שונים, סביר להניח שאתם  מתמודדים עם אכלן בררן. להלן מספר רעיונות כיצד בכל זאת לחשוף את ילדכם למאכלים, צבעים וטעמים שונים ומגוונים.

חשבתם שזה רק אתם? אז זהו שאתם לא לבד

לילדים רבים יש נטייה לאתגר את ההורים שלהם בכל מה שקשור לסוג המזון שהם אוכלים ואפילו לצורת האכילה. גם אם הילד שלכם הוא ילד מאוד חייכן ושמח, ילד שתמיד יושב בשקט ולא רב עם אף אחד, יש סיכוי שבזמן שצריך לשבת לאכול, הוא יהפוך לילד "רגזן" ויסרב לשתף פעולה בכל מה שקשור לזמן הארוחה. ישנם ילדים שאפילו יגיבו בהתקפי זעם, בזריקה של אוכל על הרצפה, בצעקות או כל דרך אפשרית כדי לעמוד על דעתם.

התנהגות כזאת של ילדכם למרות שהיא מפתיעה ומטרידה לא מעט הורים, היא התנהגות  אופיינית לילדים ויש צורך לטפל בה באמצעות גישה של סבלנות והתמדה. עם זאת, חשוב שתשימו לב להתנהגות מתמשכת של אכילה בררנית, משום שילד שתקופה ארוכה מסרב לאכול כל מאכל חדש או כל מאכל בריא לצורך העניין, עלול להגיע למצב של חוסרים ברכיבים תזונתיים ולהשלכות בריאותיות. חשוב כמובן לפני שמנסים למצוא פתרון לתופעה, להבין מה סוג הבררנות שהילד שלכם פיתח.

אז איזה סוגים של בררנות באוכל קיימים:

ילדים שהם 'אכלנים בררניים' אינם חייבים להיות בעלי אופי והעדפה זהה באוכל. לפי מומחים בנושא, קיימים מספר טיפוסים של ילדים בעלי אכילה בררנית.

• אלו אשר מסכימים לאכול רק כמה סוגי מזון.
• אלו אשר אינם מוכנים לטעום מזון חדש.
• אלו אשר אוכלים מעט פירות וירקות.
• אלו אשר מפריעים בזמן הארוחות, או חווים במהלכן התקפי זעם.
• אלו אשר אוכלים ארוחות או חטיפים במשך זמן ממושך (ואשר באים על חשבון מזון אחר).
• אלו אשר יש להם העדפות מזון ברורות וחזקות.
• אלו אשר מרבים בשתייה כתחליף לארוחה.

הדבר הראשון שצריך לעשות על מנת להתמודד עם ילד בררן באוכל, היא לאסוף מידע (כפי שאתם עושים ממש ברגע זה), כדי לא להיגרר למאבקי כוח מתסכלים עם ילדיכם, ועם כל הקושי והתסכול, להצליח לשמור על רמה של סבלנות וסובלנות על מנת לסגל לילדכם לאורח זמן, הרגלי אכילה נכונים.

 ישנן מספר אסטרטגיות פעולה להתמודדות עם אכילה בררנית:

ההורים צריכים להבין כי קיימות סיבות רבות לבררנות אצל ילדים, ולמרות שלפעמים זה נראה ככה, הם  לא "עושים בכוונה" כדי להוציא אתכם מדעתכם. חוסר תיאבון או להיפך בקרב ילדים, יכול לנבוע גם מגורם חיצוני משפיע כמו צמיחת שיניים או מחלה, לפעמים אפילו לתקופה של מספר שבועות. לפעמים הסירוב לאכול נובע מכך שילדכם רוכשים מיומנויות חדשות רבות והם עסוקים בהתנסויות חדשות ואז כאשר מגיע סוף סוף הזמן לאכול, אין להם כבר כח להתמודד עם הפתעות חדשות והם מעדיפים לפנות למזון ולטעם המוכר.

על מנת בכל זאת להתמודד עם אכילה בררנית שלאורח זמן עלולה לפגוע בגופם של ילדכם, יש צורך להקנות להם הרגלי אכילה נכונים באמצעות מספר שיטות פשוטות:

לא להכריח:

דבר ראשון מומלץ מההורים לכבד את התיאבון או חוסר תיאבון של ילדיהם ולא להכריח את הילד לאכול, וכמובן לא להציע לו פרסים או "שוחד" כדי ש"יאכל הכל וישאיר צלחת ריקה".

אם הילד מסרב לאכול מסיבה מוצדקת כמו כאב בטן, עייפות, חולשה ולא סיפר לכם על תחושותיו, ובכל זאת התעקשתם כי ישאיר צלחת ריקה, אתם עלולים לגרום לו להתמרדות גדולה יותר בעתיד ואפילו להקאה.

ארוחות מסודרות

• יש צורך בקביעת שעות מסודרות וארוחות קבועות לילדים. ההמלצה הטובה ביותר היא לשש ארוחות ביום (שלוש ארוחות גדולות יותר ושלוש ארוחות ביניים קטנות יותר). כמובן מומלץ כי הארוחות יהיו במרווחים קבועים בין ארוחה לארוחה.

• השתדלו למצוא זמן ככל הניתן לאכול ארוחות משפחתיות ביחד עם הילדים. רוב הילדים אוכלים טוב יותר כאשר הם רואים את הוריהם טועמים מאכלים שונים וזה גורם להם להסתקרן ולנסות גם לטעום מאותם מאכלים. הורים רבים מתלוננים כי הסירוב לאכילה של ילדם מתבטא יותר בשעות האכילה בבית ובסוף השבוע ולוא דווקא במסגרת הגן (שם כל הילדים אוכלים ביחד סביב השולחן).

• אם הילד מעוניין בחטיף, שמרו על הפרש של שלוש-ארבע שעות בין החטיף לארוחה הבאה. כמובן מומלץ לתת חטיפים בריאים יותר על בסיס פירות, או אפילו קוביית שוקולד מריר 70% קקאו ולא חטיף המכיל כולסטרול ושומן טראנס, שאין לו שום ערך תזונתי.

• אל תאפשרו נשנוש או שתיית משקאות ממותקים בין הארוחות, אלה עלולים להפחית את התיאבון בזמן הארוחה.

בשעת הארוחה

• צמצמו ככל הניתן הפרעות והסחות דעת בזמן הארוחה, כגון צעצועים, טלוויזיה, ספרים וכו'.

• בזמן הארוחה יש צורך באווירה רגועה ושקטה. להורים רבים יש נטייה לחוסר סבלנות  בכל הנוגע לאי סדר וללכלוך בזמן הארוחה. כן, ילדים הם עדיין ילדים, ולפעמים הם מפילים פירורים על הרצפה. הערות מיותרות בזמן הארוחה עלולות לגרום להם לאבד סבלנות ולהפסיק לאכול.

• הציעו בכל פעם סוג אחד של מזון. פעם בשבוע הקפידו להכניס מזון חדש לתפריט והראו לילדכם כי גם אתם טועמים מן המזון החדש שהכנתם.

צורת הגשה של המזון:

• מומלץ לגוון במזון (בכל יום סוג אחר של מזון) ולהציע מאכלים בריאים עד אשר הילדים יחליטו מה מביניהם הם מעדיפים לאכול.

• דרך טובה לגרום לילדים לאכול מזונות רבים היא לחתוך את המזון עם חותכני צורות ולקשט את הצלחת לפני הארוחה. דבר אשר יכול לפתח את הדמיון של ילדכם ולעורר את התיאבון שלהם.

• הורים שילדיהם נמצאים עדיין בשלב ה"טעימות", מה שקרוי "חשיפה למזונות מוצקים", מומלץ כי לא יתנו לילדיהם מאכלים מתוקים או מלוחים מדי. יש צורך להרגיל אותם כבר מגיל קטן לטעם של ירקות ופירות בצורתם הטבעית. כמובן שמרבית התינוקות  יעדיפו פירות בשל טעמם המתוק, אך חשוב לחשוף באותה מידה גם לירקות, אשר יש בהם ערכים תזונתיים, שלא תמיד ניתן למצוא בפירות. גם כשמדובר במעדני חלב, נסו קודם את אלו בעלי הטעמים הניטרליים יותר ופחות ממותקים. ואם החלטתם כבר לתת מתוק – ילד שלא מרבה באכילת פירות, ניתן לעודדו על ידי הכנת יוגורט או גבינה בתוספת פרי ודבש/סילאן ללא תוספת סוכר (במקום מעדן עשיר בסוכר לבן שקונים  מוכן).

• הקפידו שהילד ייחשף לכל קבוצות המזון, בהתאם לגילו: מוצרי חלב דלי שומן (או תחליפיהם לרגישים ללקטוז/חלבון פרה), פירות וירקות, עוף/בשר/דגים, דגנים מלאים קטניות, זרעים ואגוזים (לגדולים יותר) – כדי שיגדל לאהוב את כל קבוצות המזון ויאמץ אותן לתפריט שלו.

אז איך בכל זאת נעורר סקרנות לטעום מאכלים חדשים?

• גם אם הילד מתעקש שאינו אוהב לאכול מאכל מסוים, או לחילופין מתעקש לאכול רק סוג מסוים של מזון, כאשר בדרך כלל זהו מזון מעובד כמו חטיפים, שוקולד, צי'פס וכו', נסו לשלב את אותו מאכל במזונות אחרים –או בשפה פשוטה יותר, "להחביא". אם למשל הילד לא מוכן לאכול ירקות כתומים כמו גזר, ניתן להכין קציצות עוף ולהכניס בפנים גזר מגורד על פומפייה דקה. סביר להניח שהילד לא ירגיש את הירק שנמצא בתוך הקציצה. כתחליף לממתק שהילד מתעקש לאכול, אפשר להציע חטיף תפוחי עץ מיובשים (אפשר למצוא בחנויות הטבע), אפשר להכין כדורי תמרים עם טחינה וסילאן במקום כדור שוקולד  ועוד.

• ילד המסרב לאורח זמן לאכול מאכל מסוים, אשר חשוב להתפתחות תקינה של הגוף, מומלץ להחליפו במזונות משלימים כמו: קטניות במקום בשר, טחינה גולמית מלאה וממרח שקדים (ללא סוכר) במקום מוצרי חלב וכן הלאה.

• אפשר לשלב ערכים תזונתיים חשובים באמצעות רטבים לירקות או לבשר: שמן זית, סילאן ללא סוכר, מולסה (ממתיק טבעי עשיר בברזל), טחינה גולמית, שמירת המים של בישול הירקות (בזמן בישול נשארים במי הבישול חלק מהויטמינים והמינרלים).

• בחורף ניתן להחליף מנת בשר, ירקות וקטניות על ידי אכילת מרק. במרקים מסוימים אפשר להכין מרקמים שבהם לא ניתן להרגיש את השימוש בירק, כאלו שהילד בדרך כלל מסרב לאכול, על ידי טחינת המרק, והפיכתו למרק סמיך (מרק עדשים, תירס או אפונה למשל).

לסיכום:

אכילה בררנית היא תופעה ידועה ולמרות שלפעמים זה נראה ככה, היא אינה "סוף העולם". במקרים רבים אפשר לטפל בתופעה בדרכים פשוטות ע"י אכילה מסודרת: אכילה במסגרת משפחתית, אכילה ללא הפרעות של גירויים חיצוניים, רוגע ושלווה גם כאשר הילד לא מתנהג בצורה שאנו מצפים ממנו ועוד. למרות האמור לעיל, זכרו תמיד כי קיימים מקרים בהם אכילת בררנית עלולה להפוך להפרעת אכילה ממושכת. ועל כן, אם נתקלתם באכילה בררנית אשר נמשכת תקופה ארוכה, או אם מתעורר אצלכם, ההורים, החשש כי יתכן והילד שלכם סובל מחסרים תזונתיים ואתם רואים שינוי כלשהו בהתנהגות שלו – כמובן לאחר שהדרכים המקובלות להתמודדות עם בררנות באוכל אצל ילדים לא הועילו במקרה שלכם, מומלץ לפנות גם לעזרה מקצועית אצל רופא/דיאטן/תזונאי ועוד.